#שפע_איןשנילו 》》בשבוע הכי קשה שלי בשנה, עשיתי משהו שלא אופייני לי בעליל: 
נסעתי בספונטניות לת"א העיר הגדולה,
שהיתי שם שעה
וחזרתי.
וכל פעם דחיתי את הנסיעה (בכל זאת, מבחינתי להגיע לת"א זה "לשרוף" יום שלם, אז נמנעת מלהגיע שם עד כמה שאפשר...),
וגם הפרטנרית שהצעתי לה (ילדה בת 10.5 בשם דניאל) לא זרמה איתי כ"כ.
עד שפתאום, בשבוע של ה-7.7, גיליתי שהתערוכה נסגרת ב-8.7 
מיד הצרחתי משימות ביומן ופיניתי את יום חמישי 6.7,
שאלו ימים שכל כולי וכל מחשבותיי שקועות באמאבא.
החלטתי שאני הולכת לתערוכה ב"סימן" אמאבא (אפילו מס' החדרים 37 התאים לי למס' הבית של אמאבא בסלעית 
).
).אבל כשהגעתי הבנתי שזה בלתי אפשרי לתת עכשיו משמעות לכל חדר וחדר, אז פשוט זרמתי אבל מעבר למקום האמנותי, נתתי לחדרים להיכנס לי עמוק לנשמה (כנראה שזו הסיבה שלקח לי חודש שלם עד שכתבתי על זה).
אני לא נכנסת עכשיו לפרשנויות שלי (זה יהיה פוסט אינסופי... ואני בכלזאת נהנית שאתם ממשיכים לקרוא אותי 
),
),אבל מצרפת כאן תמונות של אמנים ויוצרים סופר-מיוחדים, בחלקם מצרפת גם את הפרשנות של היוצר/ת,
וממליצה לכם להתעמק ו"לצלול" בכל אחת מהתמונות/יצירות ולבחון לאן היא לוקחת אתכם.
ובכלל - לעשות את העצירה הזו כמו שעשיתי בספונטניות-לא-אופיינית כדי להטעין את עצמנו ביומיום האינטנסיבי שלנו.
תזכרו: Everything you can imagine is real.
המחשבות שלכם הן המציאות שלכם 
** דרך אגב, עובדים כרגע על תערוכת וונדרלנד 2 במלון אימפריאל שתיפתח ב-3.9, ממליצה לעקוב, בטוח יהיה מטריף!