קיבלנו ספר משלים, ובתור ילדה/נערה שמאוד אהבה משלים בשיעורי ספרות, מצרפת לכם אחד ברוח התקופה, תקופתנו-אנו 👾
🌾🌾🌾 האלון וקני הסוף 🌾🌾🌾
על גדת נהר צמחו קני סוף,
ולידם אלון גבוה,
אשר תמיד היה נוהג
בקני הסוף, שכניו, לפגוע.
"אתם דקים וחלשים",
היה לועג להם בקול,
"ואנוכי, אתם רואים,
אילן חזק, עבה, גדול".
ויום אחד החלה רוח,
אשר הפכה לסערה,
נשפה, נשבה בכל הכוח
ובדרכה הכל עקרה.
גם האלון, זה הגבוה,
שאת עצמו חזק חשב -
הוא לא עמד אל מול הסער
ונעקר על שורשיו.
ורק לקני הסוף, מוזר,
בעצם לא קרה דבר.
ושנסחף אל תוך המים,
אותו אלון עקור קרא:
"כיצד זה, קני הסוף, גלו לי,
ניצלתם מן הסערה?"
"מול סערה", הם השיבו,
"אין שום סיכוי להתמודד.
אבל אתה זקוף ניצבת
אל מול הרוח, מתנגד.
אנחנו, שגמישים הננו,
אנו פעלנו כראוי.
כלומר, ידענו כי מול סער -
עתים להתכופף רצוי..."
זהו, חלפה הסערה,
אז מי יאמר לי בקצרה,
אלון גאה, קנה סוף שפל -
ומהו מוסר ההשכל?
יש בחיינו מצבים
בהם אנחנו חייבים
לדעת גם להתגמש,
לא לנסות להתעקש.
את קומתנו להשפיל,
לא להיות תמיד גיבור,
לדעת גם להתכופף -
עד שהרוח תעבור...
🌾 (מתוך "ספר המשלים הגדול"
מאת אפרים סידון ויוסי אבולעפיה). 🌾
מאחלת לכם להתגמש בקלילות כמה שניתן עד חלוף ה"סערה" 🙏🏻
וברוח יום חמישי - סרטון שעשה לי כיף על הבוקר 💃🏻
תיהנו!