עשור ראשון: ילדות. תמימות. כינים. שיער קצוץ.
עשור שני: בגרות. התפתחות. עקשנות. חננה. קרחת. עשור שלישי: צבא. זוגיות. קבע. גיל 25 וחודשיים - המכה של החיים שלי...
עשור רביעי: חתונה. משפחה. מחשבת מסלול מחדש. עסק. פורחת.
אמא שלי לימדה אותי שברגע שאנחנו מאפשרים נגישות לדברים/צרכים/חשקים מסוימים שבדר"כ עדיף לצרוך אותם במינון (למשל ממתקים), ככל שנאפשר נגישות לשפע מהם וללא הגבלה, כך יירד לנו החשק וה"דחף" לצרוך אותם.
בתור ילדה לא הגבילו אותי בממתקים וחטיפים, לא היתה לנו מגירה "סודית" בבית, ואף פעם גם לא הרגשתי צורך עז לצרוך אותם במינון גבוה יתר על המידה.
למילה "עשייה" יש 2 פירושים במילון:
1. פעולה.
2. מימוש, קיום, הגשמה.
ותכל'ס, בלי 1 לא נגיע ל-2 🤷🏻♀️ ובלי 2 לא נגיע לשפע ואין תכלית לחיינו...