היא קראה לזה "יום צילום קהילתי".

איזו קהילה? קהילת עצמאיות.

איזה עצמאיות? עצמאיות שלא מכירות אחת את השניה, שהמכנה המשותף היחידי שלהן הוא שהן חברות בקבוצת פרפקציוניסטיות משווקות (הא, ושהן יודעות לצלם נחמד+).

ואני, שאוהבת לצלם וחושבת שאני מצלמת נחמד+ הצעתי בנחמדותי (נחמדה+) את הסטודיו והאנרגיות הנעימות שלו לטובת הצילומים.

סיוון (שכבר בוטלו לנו אי-אלו ניסיונות להכיר אחת את השניה) קפצה על ההצעה וישר נעצה תאריך לבוקר צילומים.

הרעיון: צילומי תדמית הדדיים.

לא השקעה של מאות/אלפי שקלים בצילומי תדמית, אלא עצמאיות שרוצות להוסיף תמונות אותנטיות וקלילות למאגר התמונות שלהן, ומצלמות אחת את השניה.

היינו אמורות לצלם בזוגות, אבל הקשר המחומש שלנו היה בלתי ניתן להפרדה ופשוט צילמנו אחת-את-השניה-את-השלישית-וכן-הלאה...

הרווחתי המוןןןןן בבוקר הזה:

* תמונות חדשות, ורודות, קלילות ויפהפיות לכל עשרות הפוסטים הבאים שלי.

* היכרות עם נשים עצמאיות חזקות - אחד הדברים האהובים עליי!

* ארוחת בוקר מפנקת.

* מתכון לקרקרים מפחידים.

* הא! וסיבה לכתוב #חמישיחיובי על האפשרות לזרום עם הצעות בקהילה והזרימה להציע את הסטודיו כתפאורה מושלמת - זה ממש החמיא לו כל הסיפור הזה

תודה על בוקר מושששששלם!