המוח שלי מהבוקר "מבשל" 2 פוסטים במקביל ל #חמישיחיובי. בסופו של דבר לא הספקתי לכתוב אף אחד מהם, אבל בחרתי לפרוק כרגע את זה שיותר בוער ומרתיח - פרופורציות בחיים.
שופכת מה שיוצא לי בשנייה זו, מקווה שהמסר יעבור:
לכל אחד מאיתנו יש פרופורציות משלו לחיים,
לכל אחד יש "חבילה" משלו,
לכל אחד יש "דשא ירוק" משלו.
אם מישהי מנסה להיכנס להריון ראשון במשך 5 שנים, זה לא אומר שלמישהי שמנסה להיכנס להריון רביעי במשך שנתיים - כואב/קשה פחות... אם אני איבדתי את 2 ההורים שלי ברגע אחד, זה לא אומר שלחברה שבאותו רגע חבר שלה נפרד ממנה - כואב/קשה פחות... אם הילד הבכור נכשל בטסט נהיגה, זה לא אומר שלאחותו בת ה-4 שיצאה מהקוים בצביעת המנדלה - כואב/קשה פחות.... אם אתה מאושפז עם חיידק לא ברור במשך חודש, זה לא אומר שלשכנה שלך שנקעה את הזרת - כואב/קשה פחות... אם פיטרו אותך מעבודה אחרי 20 שנה, זה לא אומר שלצעירה בת 20 שנכשלה בפסיכומטרי - כואב/קשה פחות... אם הבית שלך נהרס ברעידת אדמה, זה לא אומר שלילד בן 3 שהתפרק לו מגדל קוביות - כואב/קשה פחות... אם ההורים שלי נהרגו וחסרים לילדים שלי כסבא וסבתא, זה לא אומר שלילד שאמא שלו טסה לשבוע - כואב/קשה פחות...בקיצור - פרופורציות, הכל יחסי.
אל תשפטו כאב של אחרים.
אל תשוו את עצמכם לאף-אחד.
אל תרחמו על עצמכם ותטפחו תסכול.
תתרכזו בחיים שלכם ותטפחו אושר.
תחשבו חיובי, תתרכזו בטוב - רק כך תכניסו שלווה וסיפוק לחיים שלכם.
ועכשיו אחרי ששפכתי...
המסר היה ברור?
