#חמישיחיובי 》》אני יוצאת מבית הקברות ופונה שמאלה.
הולכת 5 מטרים בערך והמבנה הבא הצמוד לחומת בית הקברות הוא גן ילדים. 
קולות של ילדים בפסיעה אחת מהמוות.
צעד אחד בין מוות לחיים,
בין זיקנה לילדות.
ובמקביל, בזמן שאני בבית הקברות בו נקברה סבתא שלי,
דודו נמצא עם ליאור במסיבת סיום של הגן.
שוב תזכורת על המעבר הדק בין חיים למוות, בין ילדות לזיקנה.
אפילו בית הקברות עצמו משלב חיים ומוות: קברים יצוקים מאבן וביניהם שלובים מלא עצים ירוקים וחיים. 
תזכרו שהצעד הזה בין חיים למוות יכול להיות מאוד קצר, מהיר, פתאומי.
שוב תזכורת:
* לחיות את החיים כאן ועכשיו.
* לעטוף את האהובים שלנו - זקנים וצעירים.
שיהיה סופשבוע נעים, מלא חיים 