#חמישיחיובי 》》בשנת 2010 למדתי ליווי התפתחותי לתינוקות ושקלתי לצאת לעצמאות לראשונה בחיי (מחשבה שעברה לה תוך כמה חודשים כי אף-פעם לא קרץ לי באמת להיות עצמאית).
מה שהטריד אותי בעיקר במחשבה להיות עצמאית (מעבר לטרדה הברורה של משכורת בטוחה וקבועה בסוף החודש), היתה הידיעה שאם אני חולה, יש לי מיגרנה, או כל בעיה פיזית אחרת (כולל הריון...) - אין דבר כזה לבטל עבודה ולנוח בבית.
חייבת להתגבר על כל כאב ולהתייצב כמו גיבורה. 
אז בכמעט-4-שנים שאני עצמאית כבר חוויתי לא מעט מיגרנות, יצא לי להיות חולה (פחות מאשר כשהייתי שכירה, כשאני חושבת על זה... 
),
),אבל הנה הגיע הבוקר...
ונתפס לי הגב!
מנוטרלת, רואה כוכבים 
ויש לי סדנא בצהריים.
ויודעים מה??
זה לא מטריד אותי לרגע! כי ברור לי שאני מתייצבת כמו פנתרה לסדנא 
עם או בלי גב תפוס!
עם או בלי גב תפוס!** בתמונה: אני באוטו, מחשבת את צעדיי כדי להצליח לצאת מהאוטו 