#חמישיחיובי 》》מי יודע מה מקור הביטוי "פעם שלישית גלידה"?

אתמול נפל לי האסימון על איך בפעם השלישית משהו מתחדד לנו או מובן לנו, או פשוט - טוב לנו.

בתחילת החודש קבעתי לעצמי פעילות ערב מסוימת ל-17.12, משהו אישי לנשמה, משהו שאני בטוחה שיעשה לי טוב, אבל הייתי צריכה הרבה שכנועים ו"פלפל בתחת" כדי לעשות את הצעד הזה.

אחרי שקבעתי, ידעתי שה-17.12 בערב מוקדש עבורי

ואז! (פעם #1) נכנסה לי סדנא שהמשתתפות שלה היו חייבות ספציפית את ה-17.12 והן באו מכל הארץ (נהריה, אשדוד, ירושלים...) - אין סיכוי שאסרב להן, נכון?

אז דחיתי את "עצמי" לטובתן, והפעילות שלי זזה ל-22.12.

ואז! (פעם #2) נכנסה לי סדנת גיבוש גדולה לארגון, וגם ככה היה להן קשה למצוא תאריך אחד שמתאים לכולן, אז כשהן ביקשו את ה-22.12 ברור שמיד הסכמתי

וכמובן - הפעילות האישית שלי נדחתה שוב...

הפעם ל-31.12. יש פה משהו סמלי מבחינתי ביום האחרון של השנה, כאילו "מכאן אין לך לאן לזוז!" או בקטע של "זה ניסיון אחרון שלך להוכיח לעצמך שאת (גם) חשובה!"

ואז! כן, כן, אני לא צוחקת!!! פעם #3!!! אתמול מישהי ביקשה לקיים אצלי יומולדת ב-31.12.

וואייי קודם כל - כבר לא נעים לי מהמדריכה שהזזתי מולה פעמיים, מרגישה שעושה מעצמי צחוק, ודבר שני - Fuck it!!!

Third time I scream!

(או באופן המשובש של המשפט: Third time ice cream... פעם שלישית גלידה )

הודעתי ללקוחה: "מצטערת, ב-31.12 לא יסתדר..."

ופתאום קלטתי איך בקלות אנחנו שמים את עצמנו בתחתית סדרי העדיפויות, ואיך רק אחרי שלישיית 'התקלות' ברצף הייתי צריכה להפנים ש"חלאס רני! תני לעצמך גם את המקום והזמן שמגיע לך כדי להיטען ולמלא מצברים".

מכירים/ות את התחושה? את עצמכם אי-שם למטה בסולם העדיפויות?

אז שאלה לי אליכם ברוח הצהרתית של סופשנה (ועוד איזה שנה...) - מה אתם מבטיחים להעניק לעצמכם בשנה הקרובה, 2021?

** שימו לב שהפוסט נכתב לפני החלטת הסגר, אז אני כרגע עוד בהכחשה שגם ה-31.12 (אולי) לא ייצא לפועל... (ואז הביטוי Third time I scream בכלל מושלם )

** התמונות: ניסיונות (פאתטיים יש לומר) לביים את עצמי מטפסת בסולם סדרי העדיפויות