#חמישיחיובי 》》סיכומולדת על בחירות תמוהות שגורמות לסובבים להרים גבה 
את יומולדת 43 החלטתי לבלות לבד!
לבד לגמרי. עם עצמי, אני ואנוכי. 
קיבלתי מלא המלצות, חקרתי את כולן,
והחלטתי לא להחליט!
הדבר היחידי שהצלחתי להחליט לגביו זה לעצור בתערוכה של "צייד הצבעים" - סאם חלבי בדלית אל-כרמל (#שלישירגון יעלה בנפרד, כיאה לפרויקטים מופלאים וראויים). גלריה לאומנות סאם חלבי
התחלתי את הבוקר עם הקפה החלש-חלש 
שלי בעגלה של קפה עם חיבוקולדת של דפוש דפנה נומה רוזנצויג (בתוספת שאלות מהותיות להמשך היום, השנה, החיים... 
)
שלי בעגלה של קפה עם חיבוקולדת של דפוש דפנה נומה רוזנצויג (בתוספת שאלות מהותיות להמשך היום, השנה, החיים... )ויצאתי דליתה אל-כרמלה. 
שכחתי כמה הירוק בדרך מזכיר לי את נוף ילדותי, הדרך לסלעית.
הדרך חיממה לי את הלב והרחיבה לי את הנש(י)מה 
כשהגעתי לגלריה (במקום לבית הוריו) של סאם זכיתי לחוויה משלי שהוכיחה שוב מהם זימונים בחיים, וכמה שאין דבר כזה צירופי מקרים (יעלה כמובן פוסט בנפרד...)
אצל סאם קיבלתי המלצות מכמה "משוטטות" מקומיות על מקומות פוטנציאליים להעביר בהם את השעתיים שנותרו לי.
גוגל זריז והזוכה הוא: קפה אתנחתא בקרית-טבעון!
נסעתי לי לאכול כריך (גבינת מנצ'גו עם פלפל קלוי, למקרה שתהיתם) ולשתות קפה קר על הכר.
כר דשא צופה להרים ירוקים,
יושבת, חושבת, מתנתקת,
אח"כ גם שוכבת, כותבת, מהרהרת.
אבל בעיקר - מתנתקת.
ובעיקר - ל ב ד.
אז לכל מרימי הגבה - ממליצה לכם לנסות בעצמכם!!! 
יותר מפעם בשנה פשוט להתנתק לכמה שעות.
בלי מחשבות על משימות,
בלי מחשבות על יעדים וילדים,
פשוט לחשוב על כלום.
או על העתיד.
והכי חשוב - לבד.
מגיע לנו את עצמנו לעצמנו מדי פעם 