#חמישיחיובי >> ספונטניות בזמן מלחמה #1

"יש סיכוי שאת באה מחר לסדנת בת מצווה אצלנו בבית?"

שלישי אחה"צ, מלחמה, נסיעה לאיזור עם יותר אזעקות,

אבל ברור שאמרתי כן!

למה?

1. כי אם עדי שלמדה איתי בתיכון לפני 28 שנים (!!!) מתקשרת אליי לבקש סדנא, זה הכי מרחיב את הלב (מסתבר שהיא עוקבת אחרי כל הפוסטים ויודעת בדיוק מה אני עושה )

2. כי אם ילדת בת-מצווה חוגגת בזמן מלחמה, ברור שחובה לשמח אותה!

3. כי אני רוצה לעבוד! זה החמצן שלי! במיוחד בימים האלו שאנחנו "קבורים" כל היום בבית.

היא אפילו לא הסכימה שאשלח לה פרטים ותמונות מרוב שסומכת עליי (לדבריה, על סמך הפרפקציוניסטית שהייתי לפני 28 שנים...)

מקווה שעמדתי בציפיות

ואתן, עצמאיות שמקיימות סדנאות ונעצרו להן כל הסדנאות - תגידו כן! תמשיכו להיות פעילות כמו בשגרה, אם לא בעשייה לפחות ברשתות החברתיות,

אחרת אתן מתחילות כאילו-מההתחלה אחרי המלחמה.

שאלתן אותי וזו התשובה שלי: הסוד הוא להישאר בעשייה כל הזמן!