#חמישיחיובי 》פעם, לפני 15 שנים, תיכננתי וטיילתי לבד טיול של 7 לילות מדן ועד אילת 
(ממש ככה: מקיבוץ דן, דרך חיפה, ירושלים, ערבה, ועד אילת).
(ממש ככה: מקיבוץ דן, דרך חיפה, ירושלים, ערבה, ועד אילת).אמאל'ה, איפה ישנתי ואיפה הסתובבתי, לא ברור מאיפה הגיעה התעוזה.
פעם לפני 17 שנים, צנחתי ממטוס. חוויה נדירה ושמיימית! טירוף. 
פעם, לפני מלא שנים, המתקנים האקסטרימיים בלונה פארק וחבריו היו הכיף הכי גדול שלי. 
היום...
היום על ספינת הפיראטים של ה-360 מעלות אני לא מסוגלת לעלות. רעדו לי הביציות כשעליתי בפעם האחרונה, רק חשבתי על 3 הילדים שלי ומה יקרה אם אני אפול. 
היום אין סיכוי שאני קופצת מקרקע יציבה אל הלא-נודע, גם לא 10 מטרים 
היום אין סיכוי שאני מעזה לישון לבד בחדר נידח בתוך בית זר ברובע היהודי, ובטח שלא לחנות ברובע המוסלמי בלי להבין איפה אני. 
היום...
היום התעוזה שלי יוצאת לידי ביטוי בדרכים אחרות,
היום האקסטרים שלי מגיע בעסק ופחות בקרב המשפחה,
היום אני קופצת לגובה באופן שונה.
ופעם...
בעוד 14, 15, 17 שנים, אולי אני ארים גבה ואופתע על איך שפעם העזתי לעשות את מה שאני עושה היום,
להיות מי שאני היום 
אבל בינתיים אני בהווה,
אני בוחנת גבולות, מותחת ציפיות, שואפת לגדולות,
מתכננת הרצאות, מחברת בסדנאות, כותבת השראות.
בינתיים אני מי שאני היום.
מה היה פעם ומה יהיה? 
זה לא באמת משנה,
העיקר שאני חיה את ההווה.