ואז כשבארוחת הערב אני כבר ממצה את היום,
ברגעים האלה אני נזכרת בכל האימהות שהבעל שלהן במילואים בפאקינג קיבינימט!!!
לא מילואים במושב במרחק קריאה (לא שקוראת, אבל עצם הידיעה שהוא ממש כאן וחוזר כל ערב הביתה - עושה את ההבדל...).
בקיצור, אני פה רק כדי להוריד בפניכן את הכובע,
כובע הסבלנות,
כובע הגבורה,
כובע הלחימה,
כובע האימהות הנדירות.
חיבוק ממני לכולכן,
אתן מלכות על-חלל!!! 
וגם אתם, בעלים/בנים, איפה שלא תהיו 