לא ממש לעבוד, אבל לעבודה - למרכז שירות של פלאפון, לחברים, המשפחה השנייה שלי. Pelephone פלאפון
מישהי שעבדה איתי והיתה בהרצאה הראשונה שלי אמרה שחזרתי זקופה לעבודה, עם חיוך על הפנים ובקטע של “אל תרחמו עליי, אני בסדר!”
מה שאני כן זוכרת, זה שחברת פלאפון שהיתה כמו בית בשבילי,
דאגה לי בדיוק כמו שדואגים לבת-משפחה:
אשכרה המציאו בשבילי תפקיד חדש!
המציאו לי תפקיד בק-אופיס כדי שאוכל להתאושש, להתרומם מהאובדן הנוראי והאישי שלי.
אחרי שנתיים בתפקיד הזה הבנתי שהגיע הזמן להתקדם. 
בזכות המעטפת והמענה שקיבלתי, היתה לי היכולת לעכל את המציאות בקצב שלי.
הבחירה להרים את הראש אחרי שנתיים היתה שלי,
ללא לחץ וללא שיפוטיות מצד המנהלים שלי.
אני חושבת שבמיוחד עכשיו זה הזמן של ארגוניםלהכיל את הכאב של העובדים שנפגעו, איבדו, שכלו,
ולהוכיח מהי רווחה ארגונית אמיתית
וכיצד לתמוך ולשמר עובדים
במציאות החדשה שהם נקלעו אליה. 
מנהלות מש”א ורווחה שמעוניינות
לשמוע סיפור אישי עם חוויה של בחירה,
אני כאן על-מנת לשתף את הסיפור שלי על אמאבא הנצחיים שלי,
ובסיום - לאפשר לכל המשתתפים/ות לחוות תהליך של בחירה והבטחה עבור עצמם,
באמצעות תליונים שהם יבחרו,
וילוו אותם מדי יום על-גבי “מחזיק-הבטחות”. 
לפרטים נוספים:
רני 050-5839324
או בלינק בתגובה ראשונה.