#חמישיחיובי 》》תם החודש הקשה בשנה, ברמה האישית 🖤

איכשהו השנה, דווקא עם כל המוות שאופף אותנו,

איכשהו השנה לא בכיתי מכל "ביפס" מרגש של לקוחה ולא דמעתי כשדיברתי על אמאבא (מה שבדר"כ קורה אצלי כל יוני-יולי).

השנה אני מרגישה "אסופה" יותר בזכות הדרך שאני מעבירה את עצמי בשנה וחצי האחרונה, בזכות ההרצאה שהפכה להיות שליחות ומסר מאוד מהותיים מבחינתי, במיוחד השנה -

להוכיח שניתן להמשיך למרות הכאב הנוראי,

למרות החור הענק שנפער,

ואין צורך להשוות למי יש חור יותר גדול... לכל אחד ה"חור" שלו והכאב שלו.

ועדיין - לכל אחד גם יש חיים שלמים שממתינים לו ומחכים שייקחו אותם ב-2 ידיים,

כאן ועכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי!

למי שעדיין לא ראה את תהליך העיבוד-את-האיבוד שלי ב-7.7, מוזמן להיכנס https://www.facebook.com/share/p/zEEDPb3rTDsEWMG4/?mibextid=xfxF2i

ולמי שעדיין לא היה בהרצאה שלי על אמאבא, מוזמן לשריין את רביעי 11.9 בשעה 20:30 דרך הלינק https://payments.payplus.co.il/.../f8830e5d-23d6-45dd...

בתמונות:

* הקבר של אמאבא, שהאותיות בו כבר לא טורקיזיות כמו שהיו, אבל הוא הכי "הם" - עוצמתי, טבעי ויפהפה.

* שועל ש"ליווה" אותנו בבית העלמין בזמן האזכרה של אמאבא (חקרתי ונברתי כמובן, ומסתבר שיש שבטים שרואים בשועל כמגן על אחדות וביטחון המשפחה).

* שקיעה שליוותה אותנו בחזור מהאזכרה.

* קלף 77 מתוך ערכה של 77 קלפים "שבילי נור" שהביאה לי מורן לאחר הדיקור, כיאה לחודש יולי והכי מתחבר ל-7.7 שלי