"...קַבֵּל אֶת הַדִּין זֶה נוֹפֵל מִלְמַעְלָה
תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה גֶּשֶׁם, תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה חֹרֶף, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
בָּאָבִיב, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב..." 
(מיכה שטרית)
כשהמילים מול העיניים
וכשהוא מופיע על המסך רגע אחרי
שאישה כמוני-כמוך מספרת על כאב בחייה,
המשמעות נופלת ב"בום".
זה מה שקורה בערבים של "בין הקולות",
כשאיילה מחברת ברגישות בין סיפור אישי לשיר.
נסעתי לשמוע ולשאוב השראה מנשים אחרות הפעם,
ויש בהחלט מה לשאוב 
תזכורת לכולנו לשאוב השראה מהסביבה,
ופחות לשאוב אנרגיה מעצמנו.
לחפש ולהתמקד באיך להתמלא
ופחות באיך להתרוקן...
זכיתי לערב איכות עם עצמי (שעה ורבע עם עצמי עד בת-ים 
),
),בזמן הזה הספקתי להאזין ל-5 סרטונים שמחכים לי כבר שבוע, אפרת ויסבלום
זכיתי לפרגן לחברה, אישה, עצמאית, מדהימה,
זכיתי לערב מרגש, מעשיר, מרתק,
זכיתי להכיר מתחם מרהיב ומרגש בקיום ובמהות שלו! טרמינל עיצוב - Design Terminal
זכיתי לחיבוק של פגישת-מחזור-אחרי-20-שנה Nir Slakman
ואפילו ביציאה זכיתי לקריצה מאמא בדמות של חממת בונסאי 
