אני זוכרת את #שלישירגון של שנה שעברה,
כמה השתוקקתי אז לחזור לשגרה. 
הפעם המצב שונה לגמרי ברמה בינלאומית,
בכלזאת אופפת אותנו מגיפה עולמית.
אז זה לא מדויק שאין לנו שגרה,
יש שגרה, היא פשוט לא ברורה 
אנחנו כבר חצי שנה מנסים להתרגל,
משתדלים להמשיך כרגיל ושגרות לסגל 
החופש הגדול גם הוא השתבש,
היה ארוך מאוד או ממש קצר - זה מה יש...
חלקנו (אולי רובנו?) חוו במהלכו גם בידוד,
למרות שאצלנו הוא הרגיש ממש כמו זריקת עידוד!
החיים כאילו קיבלו לגיטימציה לנוח,
תקופה שהכל בה יכול לקרות והכל פתוח,
תקופה של סימני שאלה
וקורונה אחת גדולה 
תקופה שבה כולנו בטלטלה רגישה,
תקופה שבה למדנו שלבקש זה לא בושה!
תקופה שבה ה-1.9 הוא הכי הזוי שיש,
אך בכלזאת הוא נותר כהרגלו - יום מרגש 
3 מתוקים שלי נכנסים למסגרות,
תיהנו מהשנה ומחוויות מאתגרות! 
ובנימה לא ברורה שכזו, אני פשוט אסיים לכתוב,
ואתחיל את השגרה-לא-שגרה עם קפה חמים וטוב 
בהצלחה לכולם! 