תיכננתי לחבר היום #שלישירגון אחר,
אבל התאריך 4.6 צביטה כואבת בי עורר.
היום יום ההולדת של אמא - לצערנו בלי חגיגות,
בת 65 שנים היתה אמורה להיות.
כשאמאבא נהרגו, חשבתי שלמות בגיל 51 זה בסדר,
הרי הספיקו המון בחיים - ממש כמו לפי הספר.
ככל שהשנים עוברות וסביבי יותר בני 50 פלוס,
אני קולטת כמה צעירים הם היו ומה גודל הפספוס.
אמא שלי, יפהפיה עם עיניים ירקרקות ואף מושלם,
אין דבר שלא הייתי עושה כדי להחזיר אותך לעולם...
אבל המטרה של השיר היא לא לכאוב ולבכות,
אלא לפרגן על מי שאת ולומר המון תודות:
תודה שלימדת אותי יחסי אנוש ופתיחות נדירה,
תודה שדאגת לי לילדות מפנקת ואדירה.
תודה שהדלקת לי סיגריה ראשונה
(שלשמחתי גם היתה כמעט אחרונה),
שהשתדלת "לעגל" לי את הראש המרובע
ולהעניק לי הורות שרק נפלאות בחובה.
תודה שלימדת אותי תמיד לדבר בגובה העיניים,
לא משנה אם זה מול רבים או רק בשיחה של שניים.
תודה על 25 שנים של חיים מושלמים ומלאי אהבה,
כשאני מדברת עלייך אני מתמלאת גאווה.
אז... מזלטוב-בכאילו, אמא שלי מתוקה,
גם כשאת שם למעלה/למטה וממש רחוקה