המילה אוֹמֶץ עלתה אתמול בסדנא כמה פעמים,
ודי ברור שהיא מעוררת אצלי כמה טעמים:
גם טעם חריף/מר של פחדים וחששות 
וגם טעם מתקתק של שלל רגשות 
ואתמול עלתה המון בעקבות צעד שביצעתי בחשש ואי-ודאות.
כתבתי לחברה: "עוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי אִם זֶה אומֶץ אוֹ טִמְטוּם",
אבל ב-7 שנות עצמאותי הבנתי שאני מתמקדת קודם ביישום:
קודם אומרת "כן", מבצעת את הצעד המפחיד
ואח"כ מתמודדת עם ההלם המטריד... 
אז כן, ביצעתי רכישת ענק שמכניסה שפע נוסף לסדנאות,
ועכשיו נותר רק לנצל את המלאי המטורף ושיגיעו מלא לקוחות 
מרוב שעסוקה בלהנדס את הסטודיו עם המלאי החדש,
לא הספקתי לכתוב #שלישירגון, אז רק משתפת תחושות ומַרְגַּשׁ.
מה שאני מנסה לומר: החיים קצרים ולפעמים מבהילים,
אז תפסיקו לנתח ולהסס, פשוט קבלו החלטה שאתם מתחילים!
תאמרו "כן" להזדמנויות, החיים הם כאן ועכשיו,
תחיו אותם בתשוקה ולא כדרך אגב 