חג שבועות השנה טעון ומבלבל.
זה התחיל ביומולדת 42 שלי, לפני חודש, כשדניאל החליטה ברגישות מופלאה להעניק לי ביומולדת את הקולאז' שבתמונה (עטוף במיליון סיבובים של סלוטייפ שנותנים אשליה שאתם שמורים היטב...)
וזה ממשיך לזה שליאור נכנס למרחב בסטודיו, רואה את התמונות שלכם, מתעניין ומתחיל ללמוד ולחזור אחריי:
"סבתא ליאוWה, סבא ניR". 
רגשות מעורבים ומבלבלים:
מצד אחד שמחה שהוא מכיר אתכם בשם,
מצד שני - קיבינימט, למה הוא לא זוכה להכיר אתכם? 
זה ממשיך ל-2.6, כשחברה שלי חוגגת גם 42, ובדיוק ביומולדת שלה... אמא שלה נפטרה.
כמה בלבול/אכזריות/סמליות ביום אחד... 
וזה מסתיים כרגע ביומולדת של אמא, ב-4.6 (supposed to be 68) - תאריך שהתחבר השנה לחג האהוב עליי עם המאכלים האהובים עליי,
אבל הלחץ סביב ליאור שאלרגי לחלב ביחד עם חג שבועות מוציא את כל הכיף מהחג... (כן, עדיין אוכלים כאפה מאז ההתקף שהיה לו...)
ולצערנו ולשמחתנו, אלה הם החיים,
בלבול רגשות לאורך כל חיינו,
עליות וירידות לאורך כל הדרך,
מאחלת רק שנקפיד לזכור ולשמר את הטוב
יותר מאשר לבחוש ולהתייסר על הרע... 
להתרכז בשפע הטוב שמגיע לנו, לכל אחד ואחת מאיתנו.