#שפע_איןשנילו 》》כשהמשפט "איזה עולם קטן" מתחבר לישראליות שלנו, זו תזכורת מעולה לכך שיש לנו באמת עם מיוחד. 
כמה מקרים קטנים שליקטתי מהימים שלנו בחו"ל, שמזכירים כמה אנחנו חמים, מחבקים והכי חברים:
במטוס ישבה לידי אישה ממש נחמדה, שמשיחה קצרה גילינו שהבן שלה מתגייס וישרת במחנה 21 שנמצא ליד בורגתה.מיד נתתי לה את הנייד שלי, ואמרתי לה שאם יצטרכו להקפיץ משהו או כל דבר אחר - שיידעו שאנחנו קרובים אליו (בניגוד אליהם, שהם במרחק שעה נסיעה).
במקרה הזה, מדובר כבר על הכישרון של דודו להתחיל שיח עם זרים תוך שנייה! בנסיעה של 2 דקות בשאטל מהמטוס לש"ת בברצלונה, דודו התחיל לדבר עם מי שעמד לידו, תוך שנייה אני מצטלמת איתו סלפי ושולחת בקבוצה המשפחתית: מסתבר שהוא חבר ועבד שנים עם אח שלי, וגם גדל עם גיסתי בקיבוץ 
בסיבוב (הראשון) שלנו בפריימרק, פתאום אני קולטת מישהי מהמושב שלנו! קטעים... אבל לא זה הקטע: הקטע הוא שלמחרת הם התקשרו לעדכן אותנו שגנבו להם את התיק, ושנהייה עירניים לכייסים שיש בברצלונה. אין כמו אחוות ישראלים! 
בשיט באונייה, ניר ודור (בני 9.5), חברו לילד ישראלי, לא נפרדו במשך כמה ימים, ועכשיו כבר מתכננים את מפגש ההמשך בארץ (בתמונה: מפגש BrawlStars ב"חדר המדרגות" של האונייה).נכון שאין כמו ישראל הקטנה שלנו??
רגעים של תקווה בתוך כל ה@#$%& שצף כאן 