אתמול סופסוף חזרתי ל-2/3 שגרה: דניאל כבר בבי"ס וניר חזר לגן 
יצאתי עם האוטו מחניית הגן ופשוט נפתחו לי העיניים בפליאה וסימן שאלה גדול:
מה אני עושה עכשיו?? 
ואז חזרתי הביתה לליאור,
עברתי בין הבית לסטודיו לאורך היום,
בין לבין קיבלתי עזרה עם ליאור כדי שאסע להביא משהו,
וכל זה בין ילד חלושס שמוציא שיניים 
לבין רשימת מטלות שמחכה שאסמן עליה 
.
.המסקנה: זה כמעט בלתי אפשרי לעבוד כמו שצריך עם תינוק בן 10 חודשים.
הדילמה: אני צריכה להכניס כסף כדי שאוכל לממן גן....
ממממ.... הביצה והתרנגולת בתפארתה 
ולאורך היום הזדמן לי בספונטניות להתייעץ עם 2 קולגות שונות והמשפטים שלהן ממש חיזקו אותי והכניסו לי רוח חיובית במפרשים:
אחת הסבירה לי שלמעשה מדובר על הוצאה לצורך תיחזוק העסק, ושזה בלתי אפשרי להתנהל ביחד איתו כמו היום, בטח לא עד ספטמבר.
השנייה המחישה לי כמה פרודקטיבית אני יכולה להיות כשאני נטולת-ילדים, וכמה הזמן הפנוי הזה חשוב לטובת ההתפתחות שלי ושל העסק.
אז הנה אני חוזרת בדיוק חודשיים אחורה, ליום ראשון 15.3 כשליאור היה אמור להתחיל גן, וכשגברת קורונה התחילה מציאות אחרת פה לכולנו,
ומבינה שהמתוק הקטן הזה שהיה צמוד אליי נון-סטופ בחודשיים האחרונים, ייאלץ להיפרד ממני בקרוב מאוד.
פרידה ל-8 שעות, אבל 8 שעות של עבודה ברבאק!!
Wish me luck! 
Ann Langer זרמתי גם פה (חלקית) עם האתגר 