#חמישיחיובי >> Engine is off!!! 
האוטו מצפצף בלי הפסקה, הנורות האדומות נדלקות והתראה מזהירה אותי שהמנוע עומד להיכבות.
אני אחרי שעה וחצי נהיגה, ממש רגע לפני הכניסה לקיבוץ אליו נסעתי ליד הכנרת,
ואני צריכה לקבל החלטה: לעצור בצד ולהפריע לתנועה או לקחת סיכון של עוד כמה עשרות מטרים ולהתקדם בכיכר לתוך הקיבוץ? 
מדובר על שבריר שניה של קבלת החלטה וברגע של צפצופים ולחץ זה מרגיש כמו החלטה הרת גורל.
(בדיעבד זה לא נראה לי כזה דרמטי אם הייתי עוצרת כאן או כאן).
החלטתי להמשיך: נכנסתי לכיכר עם מנוע עובד וסיימתי את הכיכר עם מנוע כבוי, מצליחה לגלוש ממש לתוך הקיבוץ עם רכב כבוי. 
עמדתי כמה דקות, הנעתי שוב, חניתי, הלכתי לניחום אבלים וחזרתי לאוטו אחרי שעתיים בידיעה שאני עלולה להיתקע בדרך (והדרך ארוכה עד הבית...),
אבל הייתי בתחושה של מה שיהיה - יהיה, בזרימה ובידיעה שהרכב נותן לי כמה שניות התראה מראש, ככה שאם אני לא נוסעת מהר מדי אין שום סכנה.
נסעתי ברוגע בנתיב הימני עד הבית, 
מבסוטה שהשיבוש לא הוציא אותי מאיזון
ושהוא לא השתבש מעבר למה שקרה.
במקרה הכי גרוע - הייתי מבלה בצד הדרך 3 שעות לגרר (מים ואוכל יש, מטען נייד יש, שלפוחית מרוקנת יש, מה צריך יותר מזה?)
בסופו של דבר, זו עוד תזכורת להוריד את הרגל מהגז, תרתי משמע,
להתייחס בתשומת לב לנורות אזהרה שמגיעות לחיינו
ולא להילחץ מכמה צפצופים,
אלא פשוט לעצור ולחשב מסלול מחדש.
ואני לא מדברת על מכוניות כבר, כן?... 