לכתוב #שלישירגון על מישהי שאין לה פייסבוק בכלל,
נראה לי כמשהו מיותר ואולי קצת מטורלל...
היא גם עסק שהלקוחות מחכים אצלה בתור,
אז זה לא שהשלישירגון איכשהו יעזור.
אבל לא תמיד הפירגון נועד כדי לקדם,
לפעמים מספיק להודות לאדם סתם כי הוא מהמם
ורחלי היא כזו - זכה, מכילה והאמ-אמא של הגננות,
כזו שאנחנו מביאים ילדים לעולם, רק כדי שנוכל ממנה ליהנות
תמיד אני אומרת כשממליצה לאימהות:
"על רחלי אני סומכת בעיניים עצומות!"
היא תראה את השריטונת במאחורה-של-הברך,
כי שום דבר אצלה הוא לא "סתם על הדרך".
היא נותנת את נשמתה לילדים ולילדות,
ודואגת לצוות של מלאכיות תותחיות.
היא דואגת להפעלות מרשימות ומפתיעות,
היא 100% נתינה - ייאמר לכל הדעות!
את דניאל רשמנו מיד כשנולדה,
את ניר וליאור - שניה אחרי שההריון נודע...
מגיל שנה (אולי טיפה לפני ) ועד שלוש,
הילדים אצלה ואין לנו דאגות על הראש.
ואני תוהה עם עצמי איך הגעתי בכלל למצב,
שבספונטניות כותבת על רחלי עכשיו:
ליאור הרי רק חודשיים בגן, ויש לנו עוד שנתיים להשתלב,
אבל! תמיד חשוב לעצור ולומר את מה שבלב.
רחלי אמנם בשבילנו ממש כמה משפחה,
אבל זה לא מונע לברך ולמגנט הצלחה.
ודרך אגב, אתמול היא חגגה יומולדת - קולולו וצהלולים
אז בואו נביך אותה עוד קצת עם כמה איחולים
סתם, סתם, אין לה פייסבוק - כבר אמרתי,
אבל מה שחשוב, שלומר את שעל לבי עצרתי
ובנימת גנים וגננות, עכשיו כשנגמרת המסגרת,
מאחלת לכם חופשת קיץ משפחתית ונהדרת!
** תוספת של דודו, אוהד הפועל:
למרות שהיא "צהובה" בנשמה,
גם את האדומים מכילה באהבה **
* בתמונה: תיעוד ימי המשפחה בגן רחלי, עבר ועתיד