#שפע_איןשנילו >> החיים קורים... בשירותים ציבוריים. 
תשמעו מקרה הזוי (תכל'ס, כבר לא כ"כ הזוי לאור הפעמים שקרו לי הסיטואציות האלו...)
ישבתי עם חברה בבית קפה בחדרה (אזור שממש נדיר שאני נמצאת בו),
הלכתי לשירותים, הטלתי את מימיי, יצאתי ובדיוק מהשירותים ממול יצאה גברת אדמונית, מסתכלת עליי ואומרת לי: "רני."
אני זוכרת פרצופים, ברור לי שזו פעם ראשונה שאני רואה אותה, אבל משהו כן מוכר.
שאלתי אותה אם אני אמורה לזהות אותה (אין אצלי את המשחקים האלה של "כן, ברור שזוכרת" בזמן שאין לי מושג מי זו), והיא אמרה לי שהיא עוקבת אחריי, אמרה לי את השם המלא שלה, ואז אמרתי "בטח שמכירה!", כי אני באמת מכירה את השמות המלאים של מי שעוקבות אחריי.
למה? כי חשוב לי לדעת, להכיר, לעולם אין לדעת מתי אולי אפגוש אותה בשירותים ציבוריים 
זה בדיוק כמו שבסבב היכרות בסדנאות אני שואלת מה אתן אוהבות לעשות, סתם כי בא לי להכיר אתכן מעבר לשם שלכן.
בא לי להכיר אתכן כי כל אחת היא עולם ומלואו ומכל אחת ואחד שאנחנו מכירים אנחנו יכולים ללמוד מלא דברים חדשים על החיים.
בקיצורררר, דיברנו איזה 5 דקות בתוך השירותים, והיא אמרה שהיא רוצה להגיע לסדנה, קיבלה ממני את כל הפרטים ונותר לה רק לנעוץ תאריך.
אבל תכל'ס, לא צריך לחכות לפגישה מקרית בשירותים כדי להחליט שאת רוצה סדנה,
ולא צריך שינויים מהפכניים בחיים כדי להחליט שמפנים זמן ביומן לטובת הנאה ומילוי מצברים עם מי שחשוב לנו.
צריך פשוט לשלוח הודעה,
לפתוח יומן
ולנעוץ.
מבטיחה לך שתברכי על ההחלטה הזו. 