זה לא נעים לראות סטודיו סגור...
אתמול היה לי רגע של שבירה. כמה רגעים. יום שלם...
אחרי חודש בלי שקל הכנסה, בלי שקל מענק, ורק עם הוצאות - נשברתי ופתאום ראיתי מול העיניים את הנורא מכל בנקודת זמן הנוכחית: לסגור את העסק ולחזור להיות שכירה. 
בזכות קבוצת העצמאיות המדהימה שלי, שהיא ממש משפחה עצומה ועוצמתית פה בעמק, אני מצליחה לאחות את שברי השבירה של אתמול 
אז תודה על קיומכן, תודה על שפע רעיונות זו לזו וגם לי, תודה על התמיכה בשרשור הספונטני שלי, תודה על ההודעות הפרטיות, תודה עליכן - גם אלו שאני עוד לא מכירה פנים אל פנים 
כבר באנרגיות של היום הרגשתי את השפע אט-אט חוזר אליי, מקווה שמפה אני רק עולה
מאחלת חוסן כלכלי, יצירתיות עסקית וחיוך תמידי על הפרצוף לכל העצמאים באשר הינם 
