שלישירגון

,רוצה אני להודות היום ל-3 נשים

.שעזרו לי בשבועיים האחרונים חלום להגשים

פעם כבר סיפרתי כאן

שהיו סביבי כלבים מגיל קטן.

תמיד היו לנו כלבים בבית במושב,

תמיד כמו בן/בת-משפחה אהבנו ונאהב

גם כשעזבתי את הבית כסטודנטית צעירה,

הבאתי לי לדירה את טנגה הגורה.

,עכשיו סיימנו חגיגות גמר-בידוד

אז הנה התפנה לי זמן לפירגון ועידוד

,זה יהיה קצרצר כי זמני קצר

.ואנסה לכלול פה כמה נשים - 3 במספר

תהליך שמתחיל מקולאז' של תמונות,

תמונות שמשקפות אהבות ואמונות,

אמונות של לחיות את החיים ממש עד תום,

לחיות את הרגע, כי אין לדעת מה יביא איתו יום.

התמונות הן לא זיכרון והנצחה,

אלא תזכורת לכולנו מה זו הצלחה.

מה זו הצלחה לחיות מסופקים,

איך אושר ושמחה אלינו נדבקים.

איך למרות חור שחור גדול ומ@◇יח

להכניס צבעוניות לחיינו - נצליח!

כשתראו אותו במבט ראשון אולי הוא ייראה ביישן,

אבל כשתכירו קצת יותר, תגלו גבר לעניין.

כל שתבקשו הוא ישתדל להגשים,

לא משנה מה כמות האנשים:

אירוע קטן או אירוע גדול,

אופיר ידאג לכם ממש להכל.

יש לו פינות ישיבה גבוהות ונמוכות,

הוא ידאג לאבזר ממש הכל, לא פחות!

לפני 3 חודשים יזמתי "משחק תגובות"

שעלה כפוסט בקהילת השוות.

מבין 200 מגיבות אחת יחידה זכתה בסדנא,

לקח לה שבועיים עד שהיא עונה...

בלו"ז צפוף של שתינו סדנא אישית נכנסה והצטופפה,

ובשמת הכינה אותי "אני באה עם מצלמה, תהיי יפה".

הפעם אני לא מדברת על כושר,

אלא על סדנא נטו של אושר:

סדנא של יפעת מאירי - סדנאות בתנועה וריקוד

הגעתי אליה בעקבות הרקעים שלה לראשונה,

רקעים לצילום - אלו שעושים את ההבדל בתמונה.

משם התגלגלנו להיכרות יותר מעמיקה

וגיליתי אישה מקצועית, ישירה ואפילו מצחיקה.

סדנת צילום בסמארטפון היתה הראשונה בסטודיו כשיתוף פעולה,

ומשם לא נפרדנו - זו היתה רק ההתחלה.

איריס מעבירה סדנאות מלאות במידע,

כל מי שהשתתפה מוקירה לה תודה.

איריס מדלגת עם הסדנאות שלה מעיר לעיר,

ויש לה ברזומה גם סדנאות סטופ מושן למכביר.

ליאת מנחה סדנאות,

יצירה בזכוכית של תכשיטים ואפילו קערות.

כל יוצרת בסדנא זוכה מליאת לפירגון ותמונה,

פשוט לא להאמין שזו יצירת זכוכית ראשונה.

אני מתמוגגת כל פעם מחדש מהתמונות

וברור לי שגם אני רוצה שם להיות,

ובינתיים עד שאזכה להשתתף בסדנא,

זכיתי לקבל מליאת מתנה:

תליון גיאומטרי גדוש משולשים,

בצבעים מטריפים שמעוררים את החושים.

בסה"כ הוספתי לו שרשרת כסופה,

אבל עיקר התכשיט פה - זו ליאת האלופה!

אז כמו שאני אוהבת לפרגן,

היכנסו גם אתם לדף ולייק לעדכן,

ואם אתם מגדרה והסביבה,

הירשמו על הדרך לסדנא שווה.

היום יום ההולדת של אמא - לצערנו בלי חגיגות,

בת 65 שנים היתה אמורה להיות.

כשאמאבא נהרגו, חשבתי שלמות בגיל 51 זה בסדר,

הרי הספיקו המון בחיים - ממש כמו לפי הספר.

ככל שהשנים עוברות וסביבי יותר בני 50 פלוס,

אני קולטת כמה צעירים הם היו ומה גודל הפספוס.

אמא שלי, יפהפיה עם עיניים ירקרקות ואף מושלם,

אין דבר שלא הייתי עושה כדי להחזיר אותך לעולם...

אבל המטרה של השיר היא לא לכאוב ולבכות,

אלא לפרגן על מי שאת ולומר המון תודות:

תודה שלימדת אותי יחסי אנוש ופתיחות נדירה,

תודה שדאגת לי לילדות מפנקת ואדירה.

ליהי (ממרום גילי) די צעירה בגיל,

אבל מה-זה יודעת את ה"תרגיל"!

היא מנהלת את "רוגעיה" בלי למצמץ,

והיא לא עוזבת אותך עד שהכל לטעמך "נוצץ".

ב"רוגעיה" יש פינות ישיבה במגוון סגנונות וגבהים,

ואפילו שירות נוסף - בלונים בעשרות צבעים.

לא משנה אם האירוע קטן או גדול -

ליהי תתכנן לכם מאפס ממש את הכל.

זה חייב להיות טיפ טופ, אחרת היא לא תוותר,

עד הרגע שתחשבו שזה מושלם - היא תישאר.

הטבע וההישרדות בו הם מופלאים ביותר,

צפיתי בהם במשך חודש באופן ממכר.

זוג הסיקסקים מגיעים אלינו מדי אביב, פעם בשנה,

אך הפעם זכינו לראות תהליך מלא פעם ראשונה.

הם קודם כל תרים אחר מקום אידיאלי לדגור,

ולאחר שהנקבה מתמקמת, הגברבר מתחיל לשמור.

היא דוגרת קרוב לחודש על 4 ביצים יפהפיות,

והוא מגרש כל אחד מהסביבה - בני אדם וגם חיות.

הוא מצייץ ו"צורח" על כל מי שמעז להתקרב,

ותוקף בניקורים כל אחד שנראה כאויב.